הלידה והאימה – פגישה ראשונה – חלק 5
כל מה שידעתי ועליו חשבתי זה שנולד לי אוצר שלו חיכיתי 14 שנה וטרם זכיתי לראות אותו, הוא נמצא בחדר התינוקות ואני לא יכולה לרדת מהמיטה לפחות לכמה שעות ואני לא יכולה לנשום אני רוצה לראות אותו.
אחות מקסימה בשם שמחה שאת שמה אזכור לעולמי עד, הכניסה אותנו לחדר סידרה לנו את הכל והסבירה לבעלי ולי מה קורה איתי ועם האוצר.
בגלל שקיבלתי אינסולין ותרופות נוספות בזמן ההריון, האוצר הקטן שלי היה מחובר לאינפוזיה על מנת לבדוק שאין לו בעיה עם רמת הסוכר בגוף וגם למכשיר א.ק.ג להשגחה ל-24 שעות, הוא לא היה בפגייה אלא בתינוקיה אבל בחדר הטיפולים.
"אבל אני רוצה לראות אותו" אני אומרת לבעלי, "קח אותי לשם בכיסא" אני דורשת אבל האחות מסבירה לי שרק עוד כמה שעות אפשר יהיה להוריד אותי מהמיטה.
האחות המדהימה הזו , הרגישה שכיראה אני לא יולדת רגילה, משהו אצלנו כנראה קצת שונה, היא ניגשה לתינוקיה בכדי לקבל אישור לקחת את התינוק לדקה רק על מנת שאני אראה אותו ואז היא תחזיר אותו בחזרה לחדר הטיפולים.
אני שוכבת במיטה עצובה ושמחה ביחד, מצד אחד אני מאושרת באושר שלא ניתן לתיאור במילים כי האוצר שלי נולד אולם מצד שני כואב לי פיזית בכל הגוף וחשוב יותר מהכל נולד לי ילד אוצר קטן ואני לא יכולה לראות אותו.
בזמן שאני עצובה במחשבותי, נפתחת הדלת ובפתח עומדת שמחה האחות מחייכת, היא מחזיקה חבילה קטנה בידיים.
"הם נתנו לי אישור מיוחד להוציא אותו רק לדקה כדי שתראי אותו" היא אומרת לי ומתקרבת אלי למיטה.
היא שמה את החבילה הקטנה הזו על הבטן שלי, אני נוגעת בו ממששת אותו ומחכה שהחלום יתנפץ שהוא לא אמיתי שהייקום מתעלל בי שוב, שפתאום אני אתעורר משינה והכל יהיה רק חלום.
אני מסתכלת על בעלי ושואלת אותו "הוא שלי ? הוא באמת שלי ?"
אני מחבקת את האוצר שלי ומנשקת אותו, בעלי ואני מתחילים לבכות.
שמחה המדהימה הזו שאזכור כל חיי, היא הביאה לי את האוצר שלי, היא עשתה קצת מעבר למה שהיא הייתה חייבת כדי לתת לי לראות את הבן שלי.
היא הסתכלה על שנינו ואמרה שהיא תחזור עוד מעט שנהנה ממנו קצת לפני שהיא חייבת להחזיר אותו.
אני לא חושבת שניתן להסביר במילים את מה שהרגשתי, לא האמנתי שהתינוק ששוכב עלי עכשיו הוא הילד שלי, לא האמנתי שהצלחתי לא יכול להיות.
לא האמנתי שאחרי 14 שנות נישואים, אחרי ניתוחים, הפריות מבחנה, מאות זריקות הורמונים, תרופות, הריונות לא מוצלחים, וחמישה תינוקות שנולדו פגים ולא שרדו, הצלחתי ללדת ילד בריא חי שנושם עלי עכשיו.
לא האמנתי שהעור שאני מרגישה, המצח שאני מנשקת, האצבעות הקטנות שאני מלטפת הם אמיתיים, הם של הבן שלי, האוצר שלי.
במשך הדקות הקצרות שניראו לי כנצח מושלם בהם היה הבן שלי עלי, בעלי ואני לא הפסקנו לבכות, כל הצער הכאב ושיברון הלב של ה- 14 שנים שקדמו לרגע זה פתאום נמוגו, לפתע הכל היה שווה הכל רק בכדי להגיע לרגע הזה להחזיק ילד שלך חי ובריא בידיים .
האחות שמחה הגיעה אחרי כמה דקות ולקחה את האוצר בחזרה לתינוקייה, אבל כבר לא היה איכפת לי, הייתי שלמה ורגועה, הבן שלי הבן שלי חי צעקתי בלב.
השעות שאחר כך עברו עלי בשינה הכי רגועה שידעתי מזה 14 שנים .
ומפה התחילה דרכי כאמא ל- 3 .
כך נראה האוצר שניות אחרי שיצא מגופי
וכך ניראה האוצר בברית
עוגיות שוקולד צ'יפס קלות שנחטפות
אני מודה…אני חולה על שוקולד, על מאפים חמים שיוצאים מהתנור ועל הריח המשכר שמתפזר בבית ובבניין כשהתנור שלי מתחיל לעבוד 🙂
זה מתכון באמת קל אי אפשר לטעות בו ותמיד ממליצה להכין כמות כפולה ואפילו מכופלת על מנת שתוכלי להקפיא או לשים בצד לאורחים או לפנק את עצמכם או את בני ביתכם.
אצלי העוגיות האלה מונחות בצנצנת זכוכית ענקית ומתרוקנת לה אחר כבוד בסופ"ש על ידי כל הילדים…טוב גם בזכותי .
החומרים :
2-2.5 כוסות קמח לבן
3/4 כוס סוכר חום
3/4 כוס סוכר לבן
1 כפית סודה לשתייה (לא חובה אבל מומלץ)
1 כפית אבקת אפייה (אם אין סודה לשתייה תכפילו את כמות אבקת האפייה)
1.5 כפות קקאו בלגי (אם אין תוסיפו שוקולית)
3/4 כוס שמן
1 ביצה
1 כף ליקר
1 כפית תמצית וניל אמיתית
1/2 כפית קינמון
גרידה מחצי תפוז (בכלל אני חושבת שגרידת תפוז מוסיפה לכל מאפה)
1/2 כפית פלפל שחור (כן לא התבלבלתי זה מוסיף המון לטעם)
1.5 כוסות שוקולד צ'יפס או 300 גר' שוקולד מריר וחלב קצוצים גס
0.5 כוס חמוציות מסוכרות – החמיצות מול השוקולד נותנת טעם ייחודי
0.5 כוס פקאנים קצוצים גס – פקאנים תמיד טעימים..לא צריך סיבה בשביל להוסיף אותם
ההכנה :
-
מכניסים לקערה את כל החומרים היבשים ומערבבים היטב.
-
מוסיפים את החומרים הרטובים ומערבבים, אני ממליצה לערבב עם מזלג ככה כל החומרים מתערבבים היטב אחד בשני, המלצה שלי לחכות עם החצי כוס קמח הנוספים עד לערבוב כל התערובת לראות שהיא לא יבשה מדי.
-
אחרי שהתערובת הומוגנית מוסיפים את השוקולד ויתר התוספות ומערבבים בעדינות.
-
מכניסים למקרר ל- 30 דקות.
-
מחממים תנור ל- 180 מעלות ומכינים תבניות עם נייר אפייה או דף סיליקון.
-
עכשיו הטיפ או הטריק שלי להכנת העוגיות בגודל זהה..קטנות ומושלמות, לוקחים כוס עם מים רותחים וכף גלידה קטנה. טובלים את כף הגלידה במים הרותחים ואז לתערובת ומשם לתבנית, וכך ממלאים את כל התבנית במרווחים.
-
אמורים לצאת מהכמות הזו כ- 40 עוגיות
-
אופים כ- 10 דקות תלוי בדרגת הקושי שאתם אוהבים את העוגיות שלכם.
-
המלצה אישית….תכינו את העוגיות כשאתם לבד בבית כי הריח יוביל את כולם למטבח 🙂